מאמר זה יעסוק בנושאים מהי רפלקציה וכיצד באה לידי ביטוי בעולם האקדמי. כמו כן, נתייחס למושגים רפלקציה אישית, רפלקציה קבוצתית ונפרט את הדרכים לכתוב אותן בצורה מעולה. כל זאת, בשילוב מודל DIEP, מודל נפוץ המנחה לכתיבת רפלקציה, ומחוון לכתיבת רפלקציה איכותית שיצרנו עבורכם במטרה ללוות אתכם צעד אחר צעד בתבנית פשוטה וקלה ליישום. לבסוף, יוצגו דוגמאות רלוונטיות לרפלקציה אישית וקבוצתית במגוון הקשרים כגון רפלקציה על קורס, פרויקט, עבודה והשתלמות.
תוכן עניינים
מה זה רפלקציה ומהי כתיבה רפלקטיבית?
פירוש למושג רפלקציה הוא השתקפות והתייחסות עצמית. לעומתו, כתיבה רפלקטיבית היא תהליך דינמי בו אנו מנתחים חוויה. כתיבה רפלקטיבית כוללת תיאור, ניתוח, פרשנות, הערכה ותכנון לטובת יישום עתידי. היא תורמת למעורבות פעילה, רכישת ידע וניסיון, ובניית הבנות חדשות ומעמיקות.
רפלקציה בעולם האקדמי
רפלקציה משמשת כחלק בלתי נפרד ומשמעותי הן לסטודנט והן לאיכות כתיבת המטלה האקדמית. בחלק זה מבקר הסטודנט את התהליך שעבר במהלך התנסותו והתפתחותו בחקר הנושא וכתיבתו. באמצעות הרפלקציה, הסטודנט יכול לשקול את דרך פעולתו בעתיד תוך סימון יעדים חדשים ותכנון גישה מותאמת להתנסויותיו הבאות.
מהי רפלקציה אישית?
רפלקציה אישית היא משוב שאדם נותן לעצמו לאור חוויה שעבר. תהליך הרפלקציה האישית הוא תהליך של חשיבה ביקורתית ומעמיקה הבוחנת פרמטרים אינדיבידואלים סובייקטיביים כמו חוויות, השקפות, אמונות, עקרונות, תחושות, רגשות וכדומה. כפועל יוצא, הוא תורם לחיזוק יכולות הלמידה, חידוד המודעות העצמית והבנת השינויים החלים בנו ובסביבתנו.
איך עושים רפלקציה אישית?
בכדי להצליח לכתוב רפלקציה אישית איכותית נדרש לעקוב ולמלא אחר ההמלצות בפרק “השלבים לכתיבת רפלקציה” שנמצא בהמשך המאמר- בפרק זה נתייחס לכל אחד מן השלבים ונבחן איך שלבים אלו באים לידי ביטוי ברפלקציה אישית וברפלקציה קבוצתית כחלק מצוות. אולם ייתכן כי מוטב שלפני שנתחיל בהגדרת סדר הפעולות, נבהיר מהי רפלקציה קבוצתית וכיצד שונה מרפלקציה אישית.
מהי רפלקציה קבוצתית?
רפלקציה קבוצתית היא תהליך של שיקוף קולקטיבי המתייחס לחוויות, פעולות והחלטות של חברי קבוצה שפועלת לצורך השגת מטרה משותפת. המטרה העיקרית של רפלקציה קבוצתית היא לשפר את התקשורת בין חברי הקבוצה, ביצועי הקבוצה, זיהוי נקודות החוזק והחולשה של הקבוצה, ובכלל התמקדות בתחומים בהם דרוש שיפור. ראוי לשים לב כי חלק בלתי נפרד מהכתיבה ברפלקציה קבוצתית הוא התייחסות לחברי הקבוצה כפרטים ולתהליך האישי שעברו כחלק מהתהליך הקבוצתי. כמו כן, ראוי לציין כי אחת הסיבות הנפוצות לשימוש נרחב בכלי רב עוצמה זה היא שהוא עשוי לשפר במידה רבה קבוצות וצוותים ולקדם את הפרטים שלוקחים בהם חלק.
איך עושים רפלקציה קבוצתית?
בדומה לרפלקציה אישית, על מנת להצליח להפיק רפלקציה קבוצתית איכותית יש לעקוב אחר ההמלצות בפרק “השלבים לכתיבת רפלקציה” שנמצא בהמשך המאמר. להבדיל מכתיבת רפלקציה אישית, בכתיבת רפלקציה קבוצתית נצטרך לבחון איך כל אחד מן השלבים נוגע לקבוצה בכלל ולמשתתפים בה כפרט.
כתיבת רפלקציה
מודל DIEP
קיימות דרכים רבות לארגון כתיבה רפלקטיבית בעבודה אקדמית. אחד מן המודלים המוכרים לארגון הכתיבה הינו מודל DIEP אשר פותח על ידי המחברים בוד ואחרים (Boud et al., 2013) כהצעה רעיונית למחוון פשוט. המודל שם דגש על ארבעה שלבים חשובים בעת הכתיבה הרפלקטיבית.
- תיאור (Describe)– תיאור המקרה / תיאור העשייה.
- פרשנות (Interpret)– פרשנות המעשים, המניעים, התחושות ,הרגשות והסיבות אליהם.
- הערכה (Evaluate)– הערכה עצמית במהלך המשימה והערכת איכות וביצוע המשימה.
- תכנון (Plan)– תכנון לעתיד בעזרת או לגבי הדברים שלמדנו.
לציין כי במאמר זה התבססנו על מודל DIEP אך פירקנו והרחבנו את השלבים שהוצעו על ידי בוד ועמיתיו לשם מתן הנחייה מפורטת יותר לשלבי הכתיבה.
המחוון שלנו: השלבים לכתיבת רפלקציה
שלב ראשון: זיהוי החוויה / המטלה
תחילה עלינו לזהות את החוויה, האירוע, המטלה או ההתנסות שעליה אנו מתבקשים לכתוב רפלקציה. לאחר זיהוי הנושא, נצטרך להבהיר את סיבת בחירתו במידה וכמובן נבחר מטעמנו. שימו לב כי אף שלעיתים נושא העבודה נבחר על ידי המרצה / אדם חיצוני לעבודה, עדיין ניתן להתייחס ולהתבסס על היבט מסוים בנושא אשר בחרתם במסגרת העבודה.
שלב שני: תיאור תהליך לימודי
נבחן את תהליך הלמידה המעשי שנערך במסגרת ההתנסות ונזהה דברים חדשים שלמדנו, מידע חדש שרכשנו ותובנות חדשות שהפקנו בנושא.
שלב שלישי: אינטרוספקציה
אינטרוספקציה פירושה הסתכלות או התבוננות פנימה תוך בחינה עצמית פנימית. הביטוי “התבוננות פנימה” מתייחסת לעולם התוך-אישי של האדם, כלומר למחשבות, רגשות, צרכים, זיכרונות וכו’. בהתאם לכך, חלק זה עוסק בהתבוננות עצמית (אינטרוספקטיבית) ביחס לחוויה. מהן התחושות, הרגשות והתובנות שנבעו מהחוויה המעשית והעיונית שחווינו במסגרת התנסות זו כיחידה אחת (אינדיבידואל) וכקבוצה (קולקטיב). ניתן גם להוסיף ולשתף כיצד רפלקציה זו פוגשת אותנו בחיינו האישיים.
שלב רביעי: חשיבה רפלקטיבית
החשיבה הרפלקטיבית עוסקת ביכולת להתבונן ולהבחין בהשפעה והשינוי של ההתנסות עלינו. השינוי שחל בנקודת המבט, בערכים, ברגשות או בתובנות שלנו במהלך ההתנסות. קשיים מהותיים או מעשיים עימם התמודדנו ודרכי ההתמודדות בהם נקטנו אל מול קשיים אלה. לצורך חשיבה רפלקטיבית יעילה ננסה לקחת צעד אחורה ולהסתכל על התמונה הרחבה, כך נוכל להגיע לתובנות עמוקות יותר.
שלב חמישי: ניתוב הרפלקציה
לאחר ההתבוננות העצמית וניתוח התהליך באמצעות חשיבה רפלקטיבית, ננסה להבין איך נוכל להיעזר בתובנות שהפקנו לטובת שיפור ביצועינו בהתנסויות והמטלות הבאות. לבסוף, ניתן לארגן שלבים אלו לכדי מבנה הרפלקציה. לרב, מבנה זה ייכתב בפסקה אשר תאחד בין כלל השלבים לכדי מקשה אחת. כמו כן, נוסיף ונדגיש מספר עקרונות לשאלה איך לכתוב רפלקציה:
- יש לשמור על מבנה פסקה אסתטי ולכלול בה את מכלול השלבים שפורטו לעיל בסדר לוגי ומאורגן.
- יש להתבטא בצורה ברורה ככל הניתן ולבסוף להוסיף ולהדגיש את רכיב ניתוב הרפלקציה להתנסויות והמטלות הבאות.
- במהלך הכתיבה יש להימנע מהוספת מידע לא רלוונטי. אף שזוהי כתיבה שעל פי רב היא יותר פתוחה ומאפשרת משאר חלקי העבודה, רצוי לשמור בה על ענייניות, להשתמש בפיסוק מתאים, מילות קישור ומשלב לשוני גבוה כיאה למטלה אקדמית.
רפלקציה דוגמאות
סקרנו לעיל שתי שיטות ומחוונים להנחיה וליווי צעד אחר צעד בכתיבת הרפליקציה, אולם יש המעדיפים ללמוד דרך דוגמאות של רפלקציה אישית מוכנה. להלן דוגמאות רבות אשר עשויות לסייע לכם להפיק רפליקציה אישית טובה.
רפלקציה אישית דוגמאות
רפלקציה אישית על קורס
להלן דוגמא רפלקציה אישית על קורס ראשית כפסקה שלמה ואחריה על פי השלבים המפורטים לעיל.
״בשבוע שעבר סיימתי את קורס הסטטיסטיקה שלקחתי במסגרת לימודיי האקדמיים, סטטיסטיקה א’. הקורס דרש ממני להתמודד עם חומרי לימוד בעלי אופי מתמטי שלרב אני נוטה להרגיש חוסר ביטחון בעבודה עמם. כמו כן, ככל שהתקדם הקורס, הבנתי שיש לי הרבה מה ללמוד בנושא ושאני צריך להיות יותר פתוח במחשבה שלי ולהטיל ספק בשיטות העבודה והלמידה בהן השתמשתי בעבר. עוד למדתי שעליי להילחץ פחות משאלות שנראות מסובכות ממבט ראשון שכן על פי רב, התעמקות בשאלות אלו הובילה להשגת תחושת ביטחון גדולה יותר בסופו של דבר. זאת ועוד, אני מרגיש שלמדתי להיות יותר פרואקטיבי בחיפוש אחר מידע באופן עצמאי וכי אני מרגיש ביטחון רב יותר בהסקת מסקנות והתבססות על יכולתי והבנותיי. אני מעריך כי קורס זה תרם רבות ליכולת הלמידה שלי, הקנה לי ידע חדש, מעשיר ורלוונטי וגרם לי לתהות על אודות דרכי ההתמודדות שלי עם התנסויות מאתגרות בהמשך הדרך. כעת אני מרגיש מוכן יותר להתמודד עם קורסים כמותיים נוספים ואני מתכוון להשתמש ביכולות שצברתי בקורס זה להפקת תועלת דומה בקורסי ההמשך שאלמד בנושא.״
פירוק דוגמא לרפלקציה אישית על קורס
זיהוי המטלה: קורס סטטיסטיקה: סטטיסטיקה א’.
תיאור התהליך הלימודי: נדרשתי להתמודד עם חומרי לימוד בעלי אופי מתמטי שלרב אני נוטה להרגיש חוסר ביטחון בעבודה עמם. כמו כן, ככל שהתקדם הקורס, הבנתי שיש לי הרבה מה ללמוד בנושא ושאני צריך להיות יותר פתוח במחשבה שלי ולהטיל ספק בשיטות העבודה והלמידה בהן השתמשתי בעבר.
הסתכלות אינטרוספקטית: למדתי שעליי להילחץ פחות משאלות שנראות מסובכות ממבט ראשון, להיות יותר פרואקטיבי בחיפוש אחר מידע באופן עצמאי וכי אני מרגיש ביטחון רב יותר בהסקת מסקנות והתבססות על יכולתי והבנותי.
חשיבה רפלקטיבית: קורס זה תרם רבות ליכולת הלמידה שלי, הקנה לי ידע חדש, מעשיר ורלוונטי וגרם לי לתהות על אודות דרכי ההתמודדות שלי עם התנסויות מאתגרות בהמשך הדרך.
ניתוב הרפלקציה: אני מרגיש מוכן יותר להתמודד עם קורסים כמותיים נוספים ואני מתכוון להשתמש ביכולות שצברתי בקורס זה להפקת תועלת דומה בקורסי ההמשך שאלמד בנושא.
הרכבת הרפלקציה:
רפלקציה אישית על פרויקט
דוגמא אחרת שיצרנו היא רפלקציה אישית על פרויקט. ראשית נציג את הפסקה כמקשה אחת ולאחר מכן מפורקת לפי שלבי המחוון.
״לאורך השנה האחרונה השתתפתי בפרויקט לימודי בנושא החינוך המיוחד. במסגרת הפרויקט אני וחבריי לצוות היינו צריכים להתנסות בהוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים, וכחלק מכך למשב ולנתח התנסות זו. ההתנהלות מול התלמידים הייתה פשוטה עבורי בפרויקט, אולם הרגשתי כי לאורך העבודה על הפרויקט שאר חברי הצוות לא תרמו את חלקם באופן שווה והוגן והדבר גרם לי לתסכול רב. כשחשבתי על החוויה הזו הבנתי שייתכן והגישה שלי, הציפייה שלי מחבריי לקבוצה ואולי אף האינטראקציה שיצרתי עמם היוו חלק נרחב מן הבעיה עמה התמודדתי. אני מרגישה כי בפרויקט למדתי את חשיבותם של שיתוף פעולה, גמישות, תקשורת בין-אישית ומנהיגות יעילה בתוך צוות, ואני מתכוון לשפר את הגישה שלי בהתאם לכך בפרויקטים עתידיים.״
פירוק דוגמא לרפלקציה אישית על פרויקט
זיהוי המטלה: פרויקט לימודי בחינוך המיוחד.
תיאור התהליך הלימודי: התנסות בהוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים, מישוב וניתוח התנסות זו.
הסתכלות אינטרוספקטית: הרגשתי כי לאורך העבודה על הפרויקט שאר חברי הצוות לא תרמו את חלקם באופן שווה והוגן והדבר גרם לי לתסכול רב. כשחשבתי על החוויה הזו הבנתי שייתכן והגישה שלי, הציפייה שלי מחבריי לקבוצה ואולי אף האינטראקציה שיצרתי עם חבריי היוו חלק נרחב מן הבעיה עמה התמודדתי.
חשיבה רפלקטיבית: אני מרגישה כי בפרויקט למדתי את חשיבותם של שיתוף פעולה, גמישות, תקשורת בין-אישית ומנהיגות יעילה בתוך צוות.
ניתוב הרפלקציה: אני מתכוון לשפר את הגישה שלי בהתאם לכך בפרויקטים עתידיים.
הרכבת הרפלקציה:
רפלקציה אישית על עבודה
בדומה לדוגמא על פרויקט, צירפנו דוגמא לרפלקציה אישית על עבודה. ראשית נציג את הפסקה כמקשה אחת ולאחר מכן נפרקה לשלבי המחוון.
״בעבודת מחקר זו בנושא “עוף מכובס והשתלבותו בתרבות האוכל המזרח תיכוני” למדתי אודות התפתחות המטבח במזרח התיכון וצורותיו השונות של העוף המשולב בו. למען האמת תחילה פקפקתי בעבודה, שפטתי את הקנקן ולא את מה שיש בו. לאור הכותרת מצאתי עבודה זו בתור עבודה שטותית וקלילה, לא תכננתי את הזמנים נכון והתנהלתי בדחיינות שהובילה לכך שלא הקדשתי מספיק לחלקים מסוימים בעבודה. במהרה, מצאתי את עצמי נאבקת להישאר מרוכזת לאורך זמן והרגשתי שלא הקצבתי די זמן לעבודה כדי לעבוד עליה באופן הדרגתי. כתוצאה מהתנהלות זו הטיוטה הראשונית של העבודה נכתבה בצורה חפוזה והובילה לטקסט קטוע אשר הקשה על שמירת קשר רעיוני ברור לאורכו. לשמחתי התאפשר לי לקחת יומיים חופש מהעבודה ומאחר שלא הייתי מרוצה מהתוצר,החלטתי לשנות באופן ניכר את מבנה העבודה ולחבר את חלקיה כך שיתבהר הרעיון שניסיתי להעביר באמצעותה טוב יותר. בעבודה זו למדתי את חשיבותו של בירור מעמיק של נושאים שאצטרך לעסוק בהם לפני שאעריך אותם בקלות ראש. בנוסף, למדתי את חשיבות ניהול הזמנים, חלוקת משימות לאורך זמן והצבת יעדים ברורים לטובת כתיבת עבודה אקדמית איכותית. בהתאם לכך, בעבודותיי הבאות אני מתכוונת לבחון את דרישות העבודה ולאמוד את היקפן על סמך קריאה והיערכות מקדימה וקפדנית ולא על פי סממנים זניחים כמו כותרת. כמו כן, אחת מן התובנות המשמעותיות שאני מפיקה מההתנסות היא ליישם שיטת עבודה יותר מאורגנת.״
פירוק דוגמא לרפלקציה אישית על עבודה
זיהוי המטלה: בעבודת מחקר בנושא “עוף מכובס והשתלבותו בתרבות האוכל המזרח תיכוני”
תיאור התהליך הלימודים: אודות התפתחות המטבח במזרח התיכון וצורותיו השונות של העוף המשולב בו.
הסתכלות אינטרוספקטית: שפטתי את הקנקן ולא את מה שיש בו. לאור הכותרת מצאתי עבודה זו בתור עבודה שטותית וקלילה, לא תכננתי את הזמנים נכון והתנהלתי בדחיינות לא ניגשתי לעשיית העבודה בזמן המתאים. מצאתי את עצמי נאבקת להישאר מרוכזת לאורך זמן שכן לא הקצבתי די זמן לעבודה כדי לעבוד עליה באופן הדרגתי.
חשיבה רפלקטיבית: בעבודה זו למדתי את חשיבותו של בירור מעמיק של נושאים שאצטרך לעסוק בהם לפני שאעריך אותם בקלות ראש. בנוסף, למדתי את חשיבות ניהול הזמנים, חילוק החומרים לאורך זמן והצבת יעדים ברורים על מנת לייצר עבודה אקדמית איכותית.
ניתוב הרפלקציה: בעבודותיי הבאות אני מתכוונת לבחון את דרישות העבודה ולאמוד את היקפן על סמך קריאה והיערכות מקדימה קפדנית ולא על פי סממנים זניחים כמו כותרת, כמו כן, אחת מן התובנות המשמעותיות שאני מפיקה מההתנסות היא ליישם שיטת עבודה יותר מאורגנת.
הרכבת הרפלקציה:
רפלקציה אישית על השתלמות
גם הפעם, צירפנו דוגמא לרפלקציה אישית על השתלמות. בדומה לדוגמאות הקודמות ראשית נציג את הפסקה כמקשה אחת ולאחר מכן נפרקה לשלבי המחוון.
“ההשתלמות “הפעוטים של גוך- טיפול באומנות לגיל הרך” היא ההשתלמות הראשונה שעברתי במהלך תקופת עבודתי כמטפלת באומנות. אמנם עד לא מזמן למדתי במסגרת לימודי התואר השני בטיפול באומנות, אולם לתחושתי יש שוני ניכר בחוויה ובאופי ההשתלמות בהשוואה לקורסי הלימוד בתואר. במהלך ההשתלמות הרגשתי כיצד התיאוריה והשדה משתלבים יחדיו וכיצד החומרים התיאורטיים שנלמדו בהשתלמות השתלבו עם הניסיון הטיפולי והסיטואציות הטיפוליות שכבר הספקתי לחוות. במסגרת ההשתלמות העמקתי את ידיעותיי אודות התיאוריה הקלייניאנית וחידדתי את משמעותם של מושגי היסוד המרכזיים בתיאוריה. כל זאת באמצעות התייחסות ספציפית לשלושה תיאורטיקנים בולטים אשר ביטאו את נקודת מבטם ואופן פירושם את המושגים שקליין הגתה. אני מרגישה שהחומרים שהועברו בהשתלמות והדיון שנערך במסגרתה הרחיבו את יכולתי לזהות ולהבין אלמנטים חשובים בפרקטיקה הטיפולית וכפועל יוצא שיפרו את יכולתי להגיב באופן מיטבי יותר. למעשה, סבורני כי מבנה הקורס אשר דרש קריאה עצמאית של המאמרים וקריאה משותפת מאוחר יותר, תרם לתחושת המסוגלות שלי לעיין בחומרים תיאורטיים לבדי וקידם את יכולתי לשלב התערבויות טיפוליות המבוססות על רציונל תיאורטי לצד האינטואיציה הטיפולית. יתרה מזאת, ברצוני לציין כי העבודה שכתבתי חיזקה את רמת שליטתי במושגים חשובים ומשמעותיים בעבודה הטיפולית וכי כיום, בסיום העבודה אני מרגישה ביטחון רב יותר בשימוש במונחים אלו. אני רוצה להודות על חוויה מעשירה ומלמדת, נותרתי עם טעם של עוד.”
פירוק דוגמא לרפלקציה אישית על השתלמות
זיהוי המטלה: השתלמות “הפעוטים של גוך- טיפול באומנות לגיל הרך”.
תיאור התהליך הלימודים: הרגשתי כיצד התיאוריה והשדה משתלבים יחדיו וכיצד החומרים התיאורטיים שנלמדו בהשתלמות השתלבו עם הניסיון הטיפולי והסיטואציות הטיפוליות שכבר הספקתי לחוות. במסגרת ההשתלמות העמקתי את ידיעותי אודות התיאוריה הקלייניאנית וחידדתי את משמעותם של מושגי היסוד המרכזיים בתיאוריה. כל זאת באמצעות התייחסות ספציפית לשלושה תיאורטיקנים בולטים אשר ביטאו את נקודת מבטם ואופן פירושם את המושגים שקליין הגתה.
הסתכלות אינטרוספקטית: אני מרגישה שהחומרים שהועברו בהשתלמות והדיון שנערך במסגרתה הרחיבו את יכולתי לזהות ולהבין אלמנטים חשובים בפרקטיקה הטיפולית וכפועל יוצא שיפרו את יכולתי להגיב באופן מיטבי יותר.
חשיבה רפלקטיבית: מבנה הקורס אשר דרש קריאה עצמאית של המאמרים וקריאה משותפת מאוחר יותר, תרם לתחושת המסוגלות שלי לעיין בחומרים תיאורטיים לבדי וקידם את יכולתי לשלב התערבויות טיפוליות המבוססות על רציונל תיאורטי לצד האינטואיציה הטיפולית.
ניתוב הרפלקציה: העבודה שכתבתי חיזקה את רמת שליטתי במושגים חשובים ומשמעותיים בעבודה הטיפולית וכי כיום, בסיום העבודה אני מרגישה ביטחון רב יותר בשימוש במונחים אלו. נותרתי עם טעם של עוד.
הרכבת הרפלקציה:
רפלקציה קבוצתית דוגמא
להלן כתיבת רפלקציה על קורס כקבוצה. ראשית, נציג את הפסקה כמקשה אחת ולאחר מכן נפרקה על פי שלבי המחוון שהוצגו לעיל.
“הסמסטר, שלושת חבריי לכיתה ואני בחרנו ללמוד קורס סטטיסטיקה יחד ולעבור אותו כקבוצה. במהלך הקורס נתקלנו בנושאים חדשים, נוסחאות שלא הכרנו מעולם הסטטיסטיקה התיאורית וההיסקית, נתבקשנו לבצע מטלות מורכבות, נתרמנו רבות מהתרגול וכן הפקנו תובנות מועילות. כקבוצה היה לנו יתרון משמעותי שכן יכולנו לערוך חשיבה ולמידה משותפת, לתרום כל אחד מחוזקותיו לתהליך הלמידה ובכך להצליח להתמודד עם כמות חומרי הלימוד. עם זאת, הקצב בנינו לעיתים לא היה אחיד- חלק מאיתנו נשארו מאחור בנושאים מסוימים והדבר לעיתים הוביל לפגיעה באיכות הלמידה של הקבוצה כולה. אני סבור שהקורס גרם לנו להבין את הכוח הטמון בלמידה ועבודה קבוצתית. באמצעותו למדנו שעבודת הצוות ושיתוף הפעולה בינינו מעולים כי ביחד קל לנו יותר להתמודד עם האתגרים הגלומים בלמידה והתנסויות חדשות. אנו מעריכים כי בקורסים הבאים שנעבור נצליח להמשיך לעבוד ביחד ולהתקדם כקבוצה תוך שימת דגש רב יותר על צרכי חברי הקבוצה. כמו כן, נחתור להציב יותר מטרות ויעדים אישיים לצד אלו שיוצבו עבורנו כקבוצה.”
פירוק דוגמא לרפלקציה קבוצתית על קורס
זיהוי המטלה: קורס סטטיסטיקה.
תיאור התהליך הלימודי: נתקלנו בנושאים חדשים, נוסחאות שלא הכרנו מעולם הסטטיסטיקה התיאורית וההיסקית, נתבקשנו לבצע מטלות מורכבות, נתרמנו רבות מהתרגול וכן הגענו לתובנות מועילות.
הסתכלות אינטרוספקטית: כקבוצה היה לנו יתרון משמעותי שכן יכולנו לערוך חשיבה ולמידה משותפת, לתרום כל אחד מחוזקותיו לתהליך הלמידה ובכך להצליח להתמודד עם כמות חומרי הלימוד. עם זאת, הקצב בנינו לעיתים לא היה אחיד, חלק מאיתנו נשארו מאחור בנושאים מסוימים והדבר לעיתים הוביל לפגיעה באיכות הלמידה של הקבוצה כולה.
חשיבה רפלקטיבית: הקורס גרם לנו להבין את הכוח הטמון בלמידה ועבודה קבוצתית . באמצעותו למדנו שעבודת הצוות ושיתוף הפעולה בינינו מעולים כי ביחד קל לנו יותר להתמודד עם האתגרים הגלומים בלמידה והתנסויות חדשות. אף על פי כן לא הצלחנו לשמור על רמה אחידה ולא התעכבנו מספיק על הפרטים בקבוצה שיותר התקשו.
ניתוב הרפלקציה: בקורסים הבאים שנעבור נמשיך לעבוד ביחד ולהתקדם כקבוצה, אולם נוכל לשים דגש רב יותר על צרכי הפרטים בקבוצה , ונציב יותר מטרות ויעדים אישיים גם על חשבון אלה של הקבוצה.
הרכבת הרפלקציה:
חשיבות רפלקציה של תלמידים
עבור התלמידים שקוראים טקסט זה נדגיש כי בדיוק כשם שהרפליקציה היא כלי חשוב בחייו של סטודנט, היא חשובה גם בעבודתו של תלמיד בית הספר. היא מהווה כלי השתקפותי המשפר את מידת המודעות העצמית וכתוצאה ממנה ניתן לצמוח בפן האישי, להפיק תובנות לגבי ההתנהגות והרגשות ולהבין כיצד כדאי לתקשר עם העולם הסובב אותנו. באופן כללי רפליקציה עשויה לשפר יכולות רבות בחיינו, לגרום להשתפר ויתכן שבעזרתה נוכל אף לנהל כל היבט בחיינו בצורה מספקת ומשמעותית יותר. הצורך לשלב התייחסות רפלקטיבית בכתיבת עבודה מסייע לנו להביע את מעורבותנו במטלה או חוויה כלשהי ודרכה ניתן (1) לחזק את התהליך הלימודי ולהעצימו, (2) להצליח להבין את עצמנו טוב יותר, (3) לשפר מיומנויות לפתרון בעיות, (4) לשפר את יכולתנו לקבלת החלטות, ו-(5) להציב מטרות אישיות.
