במאמר זה יובהר השוני בין משתנים וערכים ויוסברו חשיבותם בעולם האקדמי. בנוסף, נסווג את המשתנים השונים בהם אנו משתמשים במחקר האקדמי ונסביר ונמחיש מה זה משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי.
תוכן עניינים
משתנים וערכיהם בעולם האקדמי
בעולם האקדמי, משתנים וערכים הם מושגים חשובים לצורך מחקר. המחקר האקדמי לכל אורכו עוסק בשינויים המתבצעים בערכי המשתנים הנחקרים כפי שבא לידי ביטוי כבר משלב בחירת שאלת המחקר ועד שלב הדיון. כפועל יוצא, כדאי יהיה להקדיש תשומת לב רבה לבחירתם. בסופו של דבר, שיבוץ המשתנים והערכים בשאלת המחקר יכוון את עבודתנו וכחלק מכך יוביל למסקנות רלוונטיות.
משתנה לעומת ערך
המשתנה
משתנה הוא תכונה בעלת כמה ערכים אפשריים, ניתן למדוד אותו והוא עשוי להשתנות במצבים מסוימים. במחקר, משתנים משמשים כדי להסביר, למדוד או לנתח תופעות וניתן לשנות אותם או לצפות בהם משתנים. מטרת השימוש במשתנים היא לתחום טווח במחקר ממנו יגיעו הערכים שיחקרו או שיתקבלו במהלך ביצוע עבודת המחקר.
דוגמאות למשתנים הם: גיל, גובה, משקל, הכנסה וכיוצא בזאת.
אם נסתכל למשל על גיל, נוכל לראות כי זוהי תכונה בעלת מגוון ערכים אפשריים, החל מ-0 ועד 120.
אם כך, הבה נגדיר מהם ערכים:
ערכי המשתנה
ערכים הם למעשה האפשרויות השונות בתוך התכונה (משתנה) והם יכולים להיות מילוליים או מספריים. במחקר אקדמי, משתנים וערכים משמשים כדי לבדוק השערות ולענות על שאלות מחקר. נחזור לדוגמה של גיל שהצגנו קודם, ערכי המשתנה גיל הם ערכים מספריים , לעומת זאת עבור המשתנה מגדר ישנם ערכים מילוליים ולא מספריים: גבר, אישה או אחר.
תשובה: לא, נתניה איננה משתנה אלא ערך. זאת מכיוון שזוהי אפשרות אחת מבין מספר אפשרויות במשתנה עיר מגורים.
סוגי משתנים
כעת ולאחר שלמדנו על ההבדל בין משתנה וערך, נתייחס לשני סוגי המשתנים הנפוצים בעולם המחקר האקדמי.
- משתנה בלתי תלוי הנקרא גם משתנה מסביר או משתנה מנבא.
- משתנה תלוי המכונה גם משתנה מוסבר או משתנה מנובא.
משתנה בלתי תלוי (Independent variable, IV)
אז מה זה משתנה בלתי תלוי? כשמו כן הוא, משתנה בלתי תלוי הוא משתנה לכל דבר ועניין אשר על פי התיאוריה המכוונת את המחקר, איננו תלוי במשתנה האחר (המשתנה התלוי). לעיתים, הוא יהיה בלתי תלוי במשתנה האחר מכיוון שפשוט אינו נובע ממנו ועיתים כיוון שעל פי התיאוריה הוא זה שמחולל את השינוי במשתנה האחר ולא להיפך. בחלק מהפעמים ניתן יהיה לשנות במכוון את ערכי המשתנה הבלתי תלוי לטובת בחינת השפעתו על המשתנה התלוי ולפעמים רק נמדוד את השינויים בערכי משתנה זה וכיצד קשורים לערכי המשתנה התלוי.
משתנה בלתי תלוי דוגמאות
חשוב לציין כי כל משתנה עשוי להיות משתנה בלתי תלוי, הן מכיוון שהתיאוריה המחקרית מצביעה עליו כמשתנה שאיננו תלוי במשתנה האחר או לחילופין מכיוון שזהו משתנה שמבחינה טבעית הינו בלתי תלוי. לדוגמה: אם שאלת מחקר תבקש לבחון את הקשר שבין מגדר לבין שכר, מגדר יהיה המשתנה הבלתי תלוי שכן הוא עתיד להיות זה שיוביל לשינוי כלשהו במשתנה התלוי – שכר. כמו כן, במרבית שאלות המחקר, מגדר יהווה משתנה בלתי תלוי כיוון שהוא לא יכול להיות תלוי במשתנים אחרים. לצד זאת, גם המשתנה שכר עשוי להיות משתנה בלתי תלוי אולם רק בשאלת מחקר אחרת שלמשל בוחנת את הקשר שבין שכר לשביעות רצון מהחיים. כך, ערכי השכר (למשל, נמוך, בינוני וגבוה) עשויים יהיו להוביל לשינוי ברמת שביעות הרצון של האדם מחייו (שיהיה בדוגמה זו המשתנה התלוי).
זאת ועוד, יש לשים לב כי לעיתים ניתן יהיה לתפעל את ערכי המשתנה הבלתי תלוי ואילו בפעמים אחרות רק למדוד אותם. כך למשל, במחקר שנרצה לבחון בו את השפעת השכר על שביעות הרצון מהחיים נוכל להגדיל ולהקטין את שכר המשתתפים ולבדוק את השפעת השינויים על שביעות רצונם מהחיים (במערך מחקר ניסויי). במקרים אחרים, נבקש רק למדוד את שכרם ולא לשנותם (במערך מחקר מתאמי). לעומת זאת, אם המשתנה הבלתי תלוי יהיה מגדר, נוכל רק למדוד את ערכי המשתנה אך ייתכן שיהיה בעייתי לשנותם לטובת המחקר.
משתנה תלוי (Dependent variable, DV)
משתנה תלוי הוא משתנה אשר צפוי להשתנות בתגובה לשינויים במשתנה הבלתי תלוי ותמיד רק יימדד אך לא יתופעל בעבודת המחקר. במילים אחרות, עורך המחקר מעוניין לחקור את השינוי שחל בערכי המשתנה התלוי כנגזרת מהשינויים בערכי המשתנה הבלתי תלוי. כך למעשה, החוקר יוכל להסיק על הקשר שבין המשתנים, המשתנה בלתי תלוי והתלוי.
משתנה תלוי לדוגמא
כפי שצוין לעיל, כמעט כל משתנה עשוי להוות משתנה תלוי. זאת בתנאי שיש משתנה (בלתי תלוי כלשהו) אשר גורם בו לשינוי (למשל, גיל ברב המוחלט של המקרים ישמש כמשתנה בלתי תלוי ולא יוכל לשמש כמשתנה תלוי). בהתאם לכך, דוגמה למשתנים תלויים הם כל משתנה שהינו תוצאה של משתנה אחר (משתנה בלתי תלוי).: אושר, מצב כלכלי, שכר, שביעות רצון וכו’.
שימו לב: 3 הערות חשובות במיוחד!
- בבחירת משתנים למחקר, מומלץ לשים לב כי אנו מנסחים את שם המשתנה כמשתנה ולא כערך. כך למשל, במחקר שבו נבחר לבחון את הקשר שבין עייפות לבין תסכול, נמנע מלהגדיר את המשתנה עייפות כ”חוסר שינה” כיוון שחוסר שינה דומה במשמעותו ל-עייפות גבוהה ואילו זהו למעשה רק ערך אחד בתוך המשתנה עייפות שעשויה להיות נמוכה, בינונית, גבוהה וכו’.
- לעיתים נתקשה להבחין בין המשתנה התלוי והבלתי תלוי במחקר. לדוגמה, במחקר שבוחן את הקשר שבין ספורט לדיכאון, לא ניתן יהיה לדעת מיהו המשתנה הבלתי תלוי ומיהו המשתנה התלוי. זאת מכיוון שייתכן כי עשייה מעטה של ספורט גורמת לדיכאון או לחילופין שדיכאון מוביל לעשייה מעטה של ספורט. במצבים אלו, נפנה לתיאוריה שבבסיס המחקר כדי להבין מה טענו החוקרים במחקר הספציפי – איזה משתנה היה הגורם ואילו איזה המשתנה הינו התוצאה.
- הן המשתנים הבלתי תלויים והן המשתנים התלויים נמדדים במחקר באמצעות מגוון כלים כגון מדדים התנהגותיים או פיזיולוגיים, תצפית או דיווח עצמי.
משתנה תלוי ובלתי תלוי גרף
לעיתים קרובות ולצורך הצגה ויזואלית של מידת הקשר או ההשפעה של משתנה אחד על משנהו, נרצה להציג את הממצאים שאספנו באמצעות גרף. את המשתנה התלוי נבטא באות “Y” ונציג את ערכיו בציר האנכי (ציר ה-Y), ואילו את המשתנה הבלתי תלוי נבטא באות “X” ונציג את ערכיו בציר האופקי (ציר ה-X). הצגה זו מתאימה כאשר נרצה להמחיש כיצד שינויים בערכי המשתנה הבלתי תלוי מובילים לשינוי במשתנה התלוי.
משתנה תלוי ובלתי תלוי דוגמאות
לשם המחשה נוספת, להלן דוגמא מעולה שתכיל הפרדה מפורטת למשתנים, ערכיהם והדרך לתמרן את ערכי המשתנה התלוי בתחום הפסיכולוגיה:
במחקר שבו שאלת המחקר תהיה “האם קיים קשר בין משך השינה לדיכאון בגיל ההתבגרות?” המשתנה הבלתי תלוי יהיה משך השינה. ערכיו המילוליים יהיו משך שינה מועט, בינוני, גבוה או לחילופין מספרי וישקף את שעות השינה של בני הנוער. במחקר ניסויי ניתן יהיה לתמרן משתנה זה על ידי השארת הנדגמים ערים לפרקי זמן שונים ואילו במחקר מתאמי רק לבדוק את משך השינה שלהם. המשתנה התלוי יהיה דיכאון וערכי המשתנה ייקבעו על פי שאלון לבדיקת דיכאון (למשל, השאלון של בק למדידת דיכאון).