במאמר שלהלן יוסבר מהו מבוא לעבודת סמינריון או עבודה אקדמית ומהו תפקידו. לאחר מכן יוצג כיצד יש לכתוב אותו בצורה הטובה ביותר ולשם השגת הציון המרבי. בהמשך יפורטו הרכיבים השונים שיש לכלול במבוא טוב ויינתנו דוגמאות לכתיבת מבוא וכתיבת רכיבים אלו. לבסוף, יופיע מחוון לבדיקת טיב המבוא, באמצעותו תוכלו לבחון את איכות החלק.
תוכן עניינים
מבוא בעבודה אקדמית
כל מחקר ועבודה אקדמית סטנדרטית מתחילים בחלק שנקרא מבוא. למעשה, המבוא הוא החלק הראשון שנכתב בגוף העבודה, מיד לאחר תוכן העניינים, ובנוי באופן המאפשר היכרות ראשונית עם מושא המחקר או העבודה האקדמית. ראוי לציין כי ישנן מספר צורות וסגנונות לכתיבת מבוא בעבודה אקדמית אך על פי רב, פרק המבוא יכלול מספר מרכיבים, תחילה הקדמה הכוללת רקע כללי, לאחריה סקירת ספרות ובסופו של דבר רציונל המחקר. כמו כן, הכתיבה של חלק זה מאופיינת בכתיבה “משפכית”, כלומר התחלת הכתיבה תהיה רחבה וכללית (אך רלוונטית!) ועד לשאלת המחקר וההשערות הספציפיים שהחוקר מתכוון לבחון במסגרת המחקר / העבודה.
תפקיד מבוא בעבודה סמינריונית
מטרת המבוא היא להכניס את הקורא לרקע המחקר בצורה שיטתית באמצעות כתיבה מסקרנת ומזמינה שמטרתה למשוך את הקורא להתעניין ולהתעמק בהמשך המחקר / העבודה. בנוסף, המבוא מהווה בסיס לעריכת המחקר שכן הוא מספק את הרקע הנדרש להבנת תחום המחקר, מגדיר מושגי יסוד רלוונטיים לתחום המחקר ומציג מחקרים אמפיריים ותיאורטיים העוסקים במשתנים ובקשר האפשרי ביניהם. יתרה מזאת, תפקידו הוא להציג בצורה בהירה את מטרת העבודה; להראות את השאלה וההשערות העומדות בבסיס המחקר; להדגיש את הרציונל לעריכתו והפוטנציאל התיאורטי והמעשי שיעלה ממנו.
מבנה המבוא ועקרונות כתיבתו
בחלק הבא נציג את מגוון הרכיבים המופיעים בפרק המבוא לצד דוגמאות להמחשה עבור כל רכיב. שימו לב כי הרכיבים שחייבים להיכלל במבוא של כל סמינריון או עבודה אקדמית יודגשו בצבע ירוק. אף על פי כן חשוב לציין כי מבוא טוב יכלול בתוכו את מכלול הרכיבים, גם אלו שאינם מודגשים. שימו לב כי ההפרדה בין הרכיבים כפי שמוצגת להלן היא לטובת הארגון של הפרק אולם בפועל בין מרבית הרכיבים לא נדרשת הפרדה פיזית של תתי כותרות אלא הכתיבה צריכה להיות אינטגרטיבית.
הערה חשובה: רכיבי פרק המבוא הראשונים (הקדמה וסקירת ספרות) ייכתבו בלשון עבר ואילו הרכיבים האחרונים (רציונל המחקר, מפת דרכים, השערות המחקר) ייכתבו בלשון עתיד- לדוגמה: במחקר ייבחנו… מסגרתו יוצגו…, ראה פירוט בהמשך).
1. הקדמה (עד שתי פסקאות): בהקדמה נציג מהו ההקשר שבו נערך המחקר.
הספרות המחקרית מצביעה על כך שמספר הילדים השורדים מחלות מסכנות חיים, פציעות והפרעות מולדות במדינות מערביות, הולך וגדל לאור התפתחות הטכנולוגיה הרפואית (למשל, Aisen et al., 2011; Farmer & Deidrick, 2006). על פי נתונים שפורסמו על ידי המועצה הלאומית לשלום הילד לשנת 2017, החל משנת 1995 מתקיים מעקב המעיד על גידול מתמיד במספר הילדים עם צרכים מיוחדים בישראל (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2017). כפועל יוצא, הולך וגדל גם מספר המשפחות שנדרשות להתמודד עם מצבים עלולים לערער את התא המשפחתי וכרוכים בהסתגלות רגשית עבור כלל המערכת המשפחתית (Bogart et al., 2018; Cuzzocrea et al., 2014). בעת האחרונה, הורים ואחים נכללים יותר בדיון על התפקוד המשפחתי (Cuskelly, & Gunn, 2003), באופן המדגיש את התפיסה המערכתית של מוגבלות ילד במשפחה, כשאתגרים נתפסים כמשפיעים על כלל הפרטים במשפחה.
2. סקירת ספרות (החלק העיקרי במבוא, לרב בין 2-5 עמודים): בחלק זה נספק לקורא רקע שיתרום לו בהבנת המאמר: נגדיר את מושגי היסוד ומשתני המחקר, נתאר את הגורמים להם והשלכותיהם האפשריות, נסקור את המחקרים המרכזים והממצאים המשמעותיים שעלו מהם ונדגים על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים אשר עסקו במשתנים ומצאו קשרים ביניהם. כל זאת, על מנת לגבש בסיס יציב לשאלת המחקר ולהפיק השערות שמרביתן מבוססות על הספרות המחקרית בתחום.
מוגבלות ילד במשפחה
בשנים האחרונות חל גידול מתמיד במספר הילדים עם מוגבלות בישראל ויש הקושרים מגמה זו להתפתחות הטכנולוגיה בעולם המערבי והמענים המתאפשרים לילדים המאובחנים עם מגוון מוגבלויות ומחלות כרוניות (המועצה הלאומית לשלום הילד, 2017). זאת משום שמתאפשרת להם התמודדות עם מוגבלותם בצורה מיטיבה ומשפרת את תוחלת חייהם ואיכותם (Aisen et al., 2011; Odding et al., 2006; Sidhu et al., 2005). לילדים אלה מגוון רחב של צרכים מיוחדים בתחומי הבריאות, החינוך והשיקום ולנכותם השפעה על תפקודם החברתי, הנפשי ויכולתם ללמוד. בדו”ח שפרסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הוצגו תחומי המוגבלות בילדים בישראל על פי מידת שכיחותם: לקויות למידה 90%, מחלות כרוניות 29%, מוגבלות פיזית 18%, מוגבלות חושית 14% ומוגבלות שכלית 6% באופן שמצביע על ילדים הסובלים לעיתים יותר ממוגבלות אחת (נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 2009).
תפקוד משפחתי לנוכח מוגבלות ילד במשפחה
האבחנה של ילד עם מוגבלות טומנת בחובה צורך בהסתגלות רגשית אשר נעה בין תגובה משברית לקבלה חיובית. עבור חלק, יהיה זה משבר הדורש הסתגלות פסיכולוגית יוצאת דופן והם עלולים לחוות שלבי אבל הדומים לאירוע של אובדן וכוללים תחושות של צער, יגון, אשמה, בושה, ייאוש ורחמים עצמיים עד לשלב הקבלה וההשלמה עם מוגבלותו של הילד (Heiman, 2002). בוסזורמני-נאגי וספארק (Boszormenyi-Nagy, & Spark, 1973) הסבירו כי משפחות שאינן בעלות מבנה משפחתי יציב עלולות לחוות שינויים בתא המשפחתי וביחסים בתוכו כקטסטרופליים. הן עלולות להרגיש המומות באופן שלא יהיו מסוגלות לעכל ולהסתגל אליו ויתקשו לרתום את עצמן אפילו לרמות התפקוד הקודמות שלהן. לפי חוקרים אלו, אם בסיס המשפחה רעוע, ההשפעה של אובדן או שינוי עלול ליצור כאוס וחוסר סדר. לעומתם היימן (2002) גרס כי עבור חלק מן המשפחות, לידתו של ילד עם מוגבלות תיחשב לאירוע מצער, אך שבמקביל עשוי להיתפס כבעל השלכות חיוביות ולעודד צמיחה פסיכולוגית בקרב בני משפחה מסוימים ואף להגביר את תפקוד המשפחה כולה. בשני המצבים, צפוי להיעשות שינוי משמעותי באורח החיים ובתפקוד המשפחתי כאשר הילד נולד, בין אם הוא הראשון להיוולד ובין אם נולד מאוחר יותר במשפחה. מידת השינוי ואופיו תלויים בגורמי גיל, מין ומיקום הילד עם המוגבלות במשפחה (Heiman, 2002; Trute & Hiebert-Murphy, 2002).
מאפיין מרכזי אשר מבחין בין משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים לבין אלו אשר מתמודדות עם משברים אחרים היא כרוניות הטיפול. למשפחות מסוימות הטיפול עשוי להימשך למשך שנים רבות ולכן הסטרס הממושך שואב מהמשפחה כוחות פיזיים ופסיכולוגיים כאחד. לעיתים קרובות ילד עם צרכים מיוחדים זקוק לשעות טיפול מרובות הכוללות בין היתר שירותים רפואיים, פרא-רפואיים, לימודיים ורגשיים, ועל כן מהווה מעמסה כבדה על תפקוד המשפחה (Seligman & Darling, 2007). במחקרם של סטרוסברג ושות’ (Strosberg et al., 2000), מצאו החוקרים כי 85% מהילדים עם מוגבלות בישראל זקוקים לסיוע מתמשך של לפחות נותן שירות אחד בעוד שבפועל רק 40% מקבלים סיוע כזה. לצד קשיים אלו עלולים להתווסף לחיי המשפחות גם אתגרים כלכליים. מתוך 25% מהמקרים שנמצאו מתאימים לקבלת סיוע כלכלי, רק 9% קיבלו סיוע זה בפועל. יתרה מזאת, גם כשהשירות ניתן, נדרשות המשפחות להשתתפות עצמית גבוהה בהוצאות הטיפולים.
בנוסף, הורים לילד עם צרכים מיוחדים מדווחים על צורך בהתאמות המערכת המשפחתית ומבנים חוץ משפחתיים (Dyson, 2010). במחקר איכותני שביצעה דייסון היא מצאה כי משפחות הצביעו על כך שהן היו צריכות להחליף בתי ספר על מנת שיתאימו לצרכי ילדיהם והעידו על מחסור בזמן למלא אחר צרכי ילדיהם. כמו כן, ההורים הוסיפו שהאחים התבגרו מהר יותר, היו צריכים לספק תמיכה לאח עם המוגבלות ולעיתים נדרשו למלא אחר תפקידים הוריים. מחקר נוסף הצביע על כך שהורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי נדרשו ליטול על עצמם תפקידים נוספים כמו מטפלים, מאמנים או שניהם (Zhou & Yi, 2014).
3. שאלת המחקר (1-2 שורות): שאלת המחקר תתבסס על הרקע המחקרי שסקרנו ודרכה נבקש להבהיר מה נועד המחקר הנוכחי לבחון. חשוב לכתוב את שאלת המחקר בצורה קצרה ובהירה. שימו לב, לעיתים בעבודה נציג טענה מרכזית (=התשובה לשאלת המחקר) במקום שאלת מחקר, בהתאם לצורך. על פי רב, במחקר ומרבית העבודות האקדמיות תוצג במבוא שאלת המחקר.
… באופן שמוביל לשאלה איך אתרי מכחישי שואה תורמים לערעור הזיכרון הקולקטיבי של השואה בעולם ומבנים זיכרון קולקטיבי אחר במקומו?
4. רציונל המחקר (פסקה אחת): רציונל מחקרי יכלול שני חלקים מרכזיים: (1) התייחסות להבדל בין המחקר הנוכחי למחקרים קודמים בתחום; (2) חשיבות המחקר הנוכחי. כלומר, בפסקה זו נסביר כיצד מחקרנו מחדש ונבדל ועונה על שאלות ופערים הקיימים בתחום. כמו כן, חלק זה יכלול את הסיבה שלשמה המחקר ותוצאותיו רלוונטיים ברמה התיאורטית והמעשית (יישומית). ומאילו טעמים מומלץ לקורא לקרוא את המאמר/עבודה שלכם?
מרבית המחקרים הקודמים בתחום עסקו בנכונות לסייע לאדם הנזקק עזרה ובחנו זאת במקרה שבו האדם הנזקק הינו מקבוצת חוץ אשר שונה במאפייניה התרבותיים (Van Leeuwen, & Zagefka, 2017). כמו כן, מחקרים אחרים בתחום נטו לבחון את הנכונות לסייע לפרט שמשתייך לקבוצת חוץ הנמצאת בקונפליקט עם קבוצת האדם המסייע – קבוצת הפנים, או לחילופין עם קבוצות שאינן נתונות לקונפליקט (Kogut, & Ritov, 2017). יתרה מזאת, יתר המחקרים אף בחנו את הנכונות לסיוע תוך יצירת פערים משמעותיים בין נותני העזרה למקבלים הפוטנציאליים במצבי חיים קיצוניים (Kogut, & Ritov, 2005). לפיכך, ייחודיותו של המחקר הנוכחי היא בכך ש… באמצעות המחקר הנוכחי נוכל לשפוך אור נוסף על … ולבחון את הצורך בפיתוח התערבות ממוקדת ב…
5. מפת דרכים (שתי שורות עד פסקה אחת): לעיתים המבוא מכיל מפת דרכים שבה מבהיר כותב העבודה / המחקר כיצד בנויה העבודה, אילו חלקים מוצגים ומתוך איזו לוגיקה מסודרים בו הרעיונות. בנוסף, לפעמים מצרפים התייחסות לאופן שבו נערך המחקר. כלומר מעין נקודות מרכזיות מתוך פרק השיטה (מתודולוגיה).
6. השערות המחקר (בסמינריון מומלץ על לפחות 3 השערות): השערות המחקר מנוסחות בצורה של טענות ומופיעות בחלקו האחרון של פרק המבוא, בסמוך לפרק השיטה (מתודולוגיה). קיימים שני סוגים עיקריים של השערות מחקר: השערות שעוסקות בקשר והשערות שעוסקות בהבדלים בין קבוצות. לשם הרחבה על האופן שבו יש לכתוב את השערות המחקר בצורה תקינה מומלץ לקרוא במאמר שנכתב לשם כך.
לפיכך, השערות המחקר הנוכחי הן:
- יימצא קשר חיובי בין הרחבה עצמית לבין תפיסת איכות מערכת היחסים הזוגית.
- יימצא קשר חיובי בין הרחבה עצמית לבין שביעות רצון ממערכת היחסים הזוגית.
- יימצא קשר חיובי בין תפיסת איכות מערכת היחסים הזוגית לבין שביעות הרצון ממנה.
- יימצא הבדל בתפיסת איכות מערכת היחסים בין גברים לנשים כך שגברים ידווחו על איכות מערכת יחסים גבוהה יותר מאשר נשים.
מחוון לבדיקת טיב המבוא
מעבר למרכיבים שהוצגו לעיל ומומלץ לכלול בפרק המבוא בעבודתכם, כדאי לבדוק את איכות פרק זה לאחר השלמתו באמצעות אימוץ עמדת “קורא מהצד” ולהשיב על השאלות הבאות:
- האם המבוא מסקרן?
- האם קריאתו קולחת?
- האם ברורה שאלת/טענת המחקר?
- מה חדש במחקר הנוכחי לעומת מחקרים קודמים?
- מה היה מניע החוקר לערוך מחקר זה ועל איזה פער ידע מנסה לגשר באמצעותו?
- במה יתרום המחקר (תיאורטית ומעשית)?
- האם השערות המחקר נתמכות דרך המחקרים הקודמים שנסקרו?
- האם הרכיבים רציונל המחקר, מפת הדרכים והשערות המחקר נכתבו בלשון עתיד?
