עריכת מחקר אקדמי וכתיבת עבודה סמינריונית הפכו בעת האחרונה לנחלת מרבית הסטודנטים הלומדים במסלול האקדמי לתואר ראשון ושני, וככל הנראה גם שלכם. במסגרת מטלת הכתיבה תתבקשו לערוך מחקר תוך יישום עקרונות המחקר הכמותי. השיקולים העומדים בבסיס דרישה זו הינם פיתוח ועידוד יכולתכם לעריכת מחקר כטעימה לקראת עבודות גדולות יותר בתארים מתקדמים (תיזה/דוקטורט), ובעיקר לשם המחשה ויישום של המתודה המחקרית. עריכת מחקר וכתיבתו הן אינן משימות פשוטות אלא שהן מצריכות התמודדות עם עולם מושגים חדש ומיומנויות לא מוכרות. כפועל יוצא, במהלך הכתיבה תפגשו לא מעט מכשולים שעלולים להקשות על עריכת המחקר ולסרבל את תהליך כתיבתו. מאמר זה ישפוך אור על תהליך עריכת המחקר, יקנה טיפים לתחילת עבודה סמינריונית ויתמקד במכשול המשמעותי ביותר, נקודת האל-חזור. זאת על מנת שתוכלו להיערך לקראת המכשול ולחסוך שעות רבות של עבודה ותסכול ובמיוחד פגיעה בציון עבודתכם.
תוכן עניינים
טיפים לתחילת עבודה סמינריונית
תחילה ולמען יכולתכם להתמצא בתהליך זה, מוצגים להלן ארבעת השלבים העיקריים בדרך לכתיבת העבודה הסמינריונית:
- מבוא/סקירת ספרות: קריאת ספרות מחקרית רלוונטית על נושא המחקר הנבחר. הגדרת שאלת מחקר וניסוח השערות למחקר
- שיטה: החלטה על מערך המחקר ואיסוף הנתונים למחקר
- תוצאות: ניתוח הנתונים ודיווח על הממצאים
- דיון: כתיבה אינטגרטיבית של ממצאי המחקר עם סקירת הספרות שנסקרה והצגת מסקנות המחקר, מגבלותיו והצעות למחקרי המשך
נעבור שלב אחר שלב, נסביר את משמעותו בקצרה, נתייחס לאופן שבו מקושר לשאר שלבי המחקר וניתן טיפים חשובים לתחילת העבודה הסמינריונית.
פרק המבוא וסקירת ספרות
בחירת נושא המחקר תיעשה מתוך רשימת נושאים מוגדרת המוצעת במסגרת הקורס, אולם לעיתים לא תתאפשר בחירה של נושא מחקר אלא רק של שאלת מחקר מסוימת שבו ממוקד הקורס או שהינו תחום עניין של מרצה הקורס. שלב זה הינו חשוב והכרחי מפני שמהווה את התשתית לעבודת המחקר ובאמצעותו תוכלו להכיר את נושא המחקר מספיק טוב כדי לבחור בשאלת מחקר מסוימת וכנגזרת מכך גם בהשערות עבור מחקרכם. מרבית הסטודנטים יצליחו להתמודד היטב עם קריאת הספרות המחקרית והגדרת שאלת מחקר אשר תעמוד בדרישות המרצה לרלוונטיות, עניין וחדשנות. החדשות הטובות הן שבדרך כלל לאחר שלב זה תתקיים פגישה אישית עם המרצה ובה יאושר נושא המחקר, שאלת המחקר והשערותיכם. הפגישה הינה חשובה הואיל וזו הנקודה הטובה ביותר לעשות חישוב מסלול מחדש במידה והמרצה אינו מסכים על הכיוון שבחרתם לעבודתכם.
פרק השיטה / מתודולוגיה
סטודנטים רבים בוחרים במערך מחקר מתאמי, מערך המחקר הנפוץ ביותר, העוסק בבחינת הקשר שבין משתני המחקר. בבחירה של מערך מחקר מתאמי תבחנו את הקשר שבין משתנים כמו למשל פעילות ספורטיבית ושביעות רצון ממערכת היחסים או לחילופין תבחנו הבדלים בין קבוצות מסוימות. החלופה המקובלת האפשרית הינה ביצוע מערך מחקר ניסויי ובו תצטרכו לבצע מניפולציה כלשהי על קבוצת הנבדקים כדי לבחון שתוכלו לטעון שהמניפולציה שביצעתן היא הסיבה להשפעה על משתנה מסוים. סטודנטים מעדיפים את המערך המתאמי על פני הניסויי בשל חיסכון משמעותי במשאבי זמן ואנרגיה שככל הנראה חסרים לכולנו. כאמור, השלב השני כולל גם את איסוף הנתונים למחקר ומתבצע באמצעות מגוון כלי מדידה כאשר הנפוצים ביותר הינם שאלוני מחקר. ייתכן שתמצאו עצמכם ממציאים שאלון ומרכיבים שאלות במטרה לסקור באופן נרחב עד כמה שניתן את המשתנים שבחרתם לבחון במחקרכם. חשוב שתדעו כי אפשרות נוספת ואף עדיפה יותר היא שימוש בשאלונים קיימים ממחקרים מן העבר. מרביתכם תראו בשלב זה נקודת עניין מסקרנת ואכן שלב זה של המחקר מאפשר ביטוי ליצירתיות וגוון אישי לעבודתכם. יחד עם זאת, זוהי עליה וקוץ בה משום שזו נקודה מורכבת ובעלת הגדולה ביותר על עבודת המחקר כולו, לא בכדי נקודה זו מכונה בשם “נקודת האל-חזור“.
הניסיון מלמד שסטודנטים רבים נחפזים בשלב זה וממהרים להתחיל בהעברת השאלונים לנבדקי המחקר. הם פונים למשפחה, חברים ובערך לכל מי שעשוי להיות נבדק פוטנציאלי למחקר. בנקודת זמן זו מרביתכם אולי תעשו את הטעות הראשונה והמשמעותית ביותר במחקרם. לצערי, המחסור בליווי והכוונה מספקים מצד מרצה הקורס בשלב זה של העבודה מלבים אף יותר את השפעתה של הטעות הפוטנציאלית.
טוב אבל על איזו טעות מדובר?!
מהרגע שבו הנבדק הראשון מילא את השאלון לא תוכלו עוד לערוך שינויים באופן המדידה של המשתנים מבלי לאבד את יכולתכם לנתח את הנתונים של הנבדקים שאספתם עד כה. הרי ששינוי של אפילו שאלה אחת בשאלון תמנע מכם לנתח את מכלול נתוני המחקר. זה כמובן בהנחה והספקתם למצוא במהלך איסוף הנתונים והעברת השאלונים לנבדקים כי הדרך שבה בחרתם למדוד את המשתנים במחקר אינה תואמת את השערות המחקר שבחרתם לבחון בשלב הראשון. שלב זה הוא כה טריקי מפני שיקנה לכם את התחושה שהינו נפרד מן השלב השלישי, פרק התוצאות והניתוחים הסטטיסטיים.
פרק הממצאים
כל סטודנט מבין בשלב מסוים כי הוא יידרש לידע סטטיסטי מספק על מנת להתמודד עם מכלול הניתוחים הסטטיסטיים במחקרו. עבור כל השערת מחקר אשר תבחרו יחד עם המרצה לקורס, תידרשו לבצע ניתוח סטטיסטי תואם. בנקודת זמן זו ועל מנת לבצע ניתוחים סטטיסטיים הולמים, תידרשו לבחור מתוך סל אפשרויות לגיטימיות: שינוס מותניים והסרת אבק מהמחברות של שנת הלימודים הראשונה בתואר הראשון לטובת היזכרות בניתוחים הסטטיסטיים שלמדתם באותה העת או לחילופין קבלת הכוונה סטטיסטית מן המרצה לקורס או מכל מי שעוסק בייעוץ סטטיסטי.
בחלק הארי מן עבודות המחקר, רק בשלב זה יתבהרו הפערים שבין הנתונים שאספתם להשערות המחקר שבחרתם לבחון ותבינו כי האופן שבו בחרתם לאסוף את הנתונים לא מאפשר לכם את בחינת השערות המחקר. פערים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:
- השאלות בשאלון עלולות לבחון מגוון רחב של משתנים ולא את המשתנה הרצוי בלבד ובכך צפויות להקשות על בדיקת הקשר עם המשתנה הרצוי.
- בחירת שאלות ובניית מערך שלא ניתן לנתח באופן הרצוי כמו למשל בחירה שגויה של סטודנט לבחון קשר בין העדפת סוג גן מסוים על פני אחרים כאשר בפועל כל הורה עונה לגבי הגן שילדו מבקר בו. כמובן שבמקרה זה לא תתאפשר השוואה בין סוגי הגנים השונים והסטודנט יאלץ לנסות ולהחליף את השערת מחקרו מבלי לפגוע במטרת המחקר עד כמה שניתן.
- סוגי המשתנים הנבדקים בשאלון (שמי/סדר/רווח-מנה) עלולים שלא להתאים לניתוח המיועד לבחינת השערת המחקר.
לפיכך חשוב להבין כי על אף שמרבית הסטודנטים סבורים כי החשיבה הסטטיסטית וההתמודדות המעשית עם הניתוחים תידרש רק בשלב השלישי של המחקר, היא למעשה הכרחית כבר בעיצומו של השלב השני במחקר. יש בהבנת מורכבות זו חשיבות עצומה בהימנעות מהמכשול והתארגנות לקראתו.
פרק הדיון
פרק הדיון נתפס בעיני מרבית המרצים כעיקר העבודה וככזה הוא מקבל את המשקל הרב ביותר בניקוד. פרק זה מתחיל בהצגה של הממצאים העיקריים שנמצאו במחקר שבוצע, ממשיך בהשוואת הממצאים לממצאים ממחקרים קודמים שסקרתם מהספרות, ומסתיים בכתיבת מגבלות מחקר והצעות למחקרי המשך בנושא עליו כתבתם. לפרק זה דרושה חשיבה רבה הדורשת שילוב של המידע המתקבל מפרק התוצאות יחד עם המידע שאספתם בפרק הסקירה. כפי שכבר מיותר לציין, פגיעה בפרק התוצאות בשל היעדר שימת לב מספקת בשלב השיטה תוביל לתגובת שרשרת אשר צפויה להסתיים בפגיעה בפרק הדיון. ללא ניתוחים התואמים את מסקנותיכם, לא תוכלו להפיק דיון אשר מתייחס לפערים בין הספרות הקיימת לממצאי המחקר שביצעתם ובך תיפגע כתיבתכם.
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה, או בשמה העברי רשימת מקורות, היא שיטה המאפשרת לארגן מגוון מקורות באמצעות חוקי כתיבה אחידים ובכך מאפשרת למי שקורא את העבודה למצוא את המקור שצוטט ולהתעמק בו במידת הצורך. פרק זה בעל מבנה ייחודי וחלים עליו כללים שכדאי להכיר. מרצים רבים שמים דגש רב על פרק הביבליוגרפיה בעבודה האקדמית ואף נותנים לעבודה ציון על פי יישום כללי ה- APA בפרק. חשוב להכיר את מגוון הכללים המאפיינים את כתיבת הפרק כדי להישמר מפני הורדה של נקודות קריטיות בעבודתם.
שימו לב שבנינו ממשק אינטרנטי להרכבת פריטים ביבליוגרפיים בצורה אוטומטית במינימום מאמץ! מוזמנים להשתמש בו בחינם לגמרי!
דברי סיום
כתיבה של עבודת מחקר הינה עבודה מורכבת, מאתגרת ורב שלבית. חשוב לזכור כי לצד האתגרים הטמונים בכל שלב כשלעצמו, ישנה משמעות כבירה להתייחסות הולמת גם לקשרים שבין שלבי המחקר על מנת להימנע מכשל בתהליך המחקר ובכדי לכתוב עבודה שלמה ומספקת.