במאמר הנוכחי יובהר מהו מחקר איכותני, מהי מטרתו וההנחות העומדות בבסיסו. כחלק מכך תוכל להבין מהם כיצד לנסח שאלת מחקר במחקר איכותני, מהם כלי המחקר הנהוגים בו וכיצד נהוג לערוך אותו.
מאפייניו של המחקר האיכותני
מחקר איכותני הוא תחום מתודולוגי המתרחב ומתפתח ללא הרף המקיף מגוון רחב של גישות למחקר באמצעותן ניתן ללמוד על המציאות החברתית. גישות המחקר הללו משמשות לעתים קרובות כדי לחקור, לתאר או להסביר תופעות, לפרק את המשמעויות שאנשים מייחסים לפעילויות, מצבים ואירועים ולהעמיק בכך את ההבנה לגבי היבטי התופעה הנחקרת (Padgett, 2016).
המחקר האיכותני מאופיין לרב על ידי מדגם קטן של נחקרים, טכניקת המחקר היא פתוחה וכוללנית והכלים הם לרב ראיונות, תצפיות, ניתוח מסמכים, תמונות, סרטי וידאו וכו’. עמדת החוקר היא הוליסטית ומכילה ותפקידו הוא לחקור את התופעות במקומם הטבעי. הוא מעוניין בחקר התהליכים יותר מאשר בחקר התוצאות ולכן נוקט בשיטה תיאורית. החוקר הוא כלי המחקר המרכזי.
החוקר פונה למקומם הטבעי של התופעות מתוך הבנה שהתופעות הנחקרות מורכבות וכי לא ניתן לבודד אותן מסביבתן או מן המשתנים הקשורים אליהן. לפיכך, התופעה נבחנת מתוך ההקשרים הסביבתיים והחברתיים שלה. יתרה מזאת ובכדי להבין טוב יותר את התופעה הנחקרת, החוקר מתחקה אחר הנחקרים, מעשיהם, התנסויותיהם ומנהגיהם ובכך מצליח לחדור לעולמם ומציאותם היומיומית (Leavy, 2014).
על החוקר להקפיד לערוך את המחקר על פי הכללים הנהוגים בתחום מחקרו, כך למשל בתחום מדעי החברה על החוקר לערוך את מחקרו על בסיס כללי ה-APA 7.
איכותני או איכותי?
רבים מתלבטים לגבי הדרך הנכונה לשימוש במונח העברי ל-Qualitative study. בעבר היה נהוג לחשוב כי הביטוי מחקר איכותי מעיד על טיבו בעוד ששמו נועד להעיד על אופיו ששם דגש על היבטים של עומק (איכות על פני כמות). למעשה, זה כל כך הפריע לעוסקים בתחום עד שבחרו לפנות לאקדמיה ללשון העברית, וזו בתורה הציעה לשנות את המושג ל-“מחקר סגולי”. בשל ההתנגדות שהתעוררה לנוכח הצעת השינוי, הוחלט להשאיר את המצב כפי שהוא כך שכיום שתי הצורות, מחקר איכותי ואיכותני נהוגות, אף שהאחרונה נפוצה יותר.
מטרת המחקר והנחותיו
מטרת המחקר היא להגיע להבנה רחבה של המציאות הנחקרת, להפיק משמעות ולפרש תופעה כלשהי באמצעות בחינה של תהליכים, מונחים ומושגים מנקודת המבט של הנחקרים.
החוקר במחקר האיכותני מניח שאנשים מבנים את מציאותם, ולכן אין עובדה אובייקטיבית אודות המציאות. במילים אחרות, המציאות היא סובייקטיבית והחוקר המבקש לערוך מחקר מתוך גישה זו מקבל עליו את הנחת סובייקטיביות המציאות ואינו מתיימר או מנסה להופכה לאובייקטיבית. זאת ועוד, המציאות שלמה ואינה ניתנת לפירוק ולכן יש להבין את התופעה על כל מרכיביה וגווניה כמכלול. כמו כן, מה שחשוב הוא לבחון את המציאות מתוך עיני הנחקרים שכן השאיפה היא להבין כיצד הם רואים אותה.
שאלת מחקר במחקר איכותני
כפי שנהוג בכל מחקר, החוקר מעלה שאלת מחקר הנובעת מן הספרות המחקרית בתחום או מתחומי ענייניו ומנסה לבחון אותה במסגרת המחקר שעורך. שאלת מחקר זו ממקדת את עבודתו של החוקר בחיפוש אחר המענה אליה ומחדדת לקוראיו מהם גבולות הגזרה של עבודת המחקר שעורך ובמה עתידות לעסוק מסקנותיו. חשוב להבהיר כי שאלות מחקר במחקר האיכותני עוסקות בתהליכים, התפתחויות, חוויות, עמדות, תפיסות, תחושות ורגשות אך אינן עוסקות בקשר בין משתנים תלויים לבלתי תלויים, כפי הנהוג במחקר כמותי.
להלן מספר מילות מפתח בשאלות מחקר איכותניות:
- מהם התהליכים ב…
- מהם המניעים / הגורמים ל…
- מהן התוצאות / ההשלכות של…
- כיצד התפתחה…
- מהי החוויה של / המשמעות של…
- מהי חווייתם של / כיצד מתארות…
- מהן התפיסות של…
- מה מייחד את / מהם המאפיינים הייחודיים של…
דוגמאות לשאלות מחקר איכותני
- כיצד מגדירות נשים נפגעות אלימות את התנסותן עם האלימות המופנית נגדן על ידי בן זוגן?
- כיצד מתארות נשים נפגעות תקיפה מינית את מאבקן אודות האלימות המופנית כנגדן?
- מהן התפיסות והעמדות של אסירים ביטחוניים כלפי מערכת החינוך בבתי הסוהר?
- מהם המניעים העומדים בבסיס נטייתם של טרוריסטים לביצוע פעולות איבה במדינת ישראל?
טענות כנגד מחקר איכותני
מחקר איכותני הנה שלא ניתן להכליל את ממצאיו שנאספו בתקופה מסוימת, בהקשר מסוים ובתרבות מסוימת על אוכלוסיות אחרות. זה נכון אך חוקרים אינם היות שמדובר על עיסוק בייחודיות האנושית ולא בניסיון הכללה על שאר האוכלוסייה אין בכך בעיה.
זה מחקר סובייקטיבי שבו החוקר מפרש את המציאות כפי שהוא מבין אותה. זה לא מדויק. החוקר, במחקר איכותני טוב, מלווה את קביעותיו בעיקר בציטוטים מדברי הנבדקים וכך הקוראים יכולים להתרשם מפרשנותו ומהמידה שבה הם מיצו את הנושא ושאלת המחקר. ככל שהתיאור מעובה יותר בציטוטים כך עולה תוקף המבנה של המחקר.
זה מחקר שאינו תקף. אמנם לא ניתן לבחון את תוקפו של המחקר האיכותני באמצעות כלים כמותיים אך זה לא אומר שהוא אינו תקף. טענה זו משולה לניסיון למדוד משקל באמצעות מד מטר. למעשה, חלק מהחוקרים האיכותניים אף טוענים כי רק מחקרים כאלו יכולים להיות תקפים ולתאר מושגים תיאורטיים או תופעות אנושיות וחברתיות בצורה מלאה היות שרק במחקרים איכותניים הנבדקים אינם מוגבלים בתיאוריהם על-ידי מספר שאלות מצומצמות וסגורות ולכן יכולים לתאר תופעה לעומקה. יתרה מזאת, חוקרים רבים מיישמים פרקטיקה שנקראת טריאנגולציה (Triangulation), במסגרתה החוקרים משתמשים במספר כלי מחקר כדי להגדיל את תוקף המחקר. כך למשל, במחקר על מניעי אסירים בבתי הסוהר החוקרים יבחנו את התנהגות האסירים באמצעות תצפית, ינהלו עמם ראיונות עומק ויבחנו את עמדות הסוהרים כלפיהם. כך יוכלו החוקרים לוודא שפרשנותם מגובה במספר מקורות מידע.
אי אפשר לעשות רפליקציה (שחזור) למחקר איכותני. בדיוק כשם שבמחקר כמותי נהוג לתעד את הבחירות והפרקטיקה המתודולוגית שנעשית במסגרת המחקר, כך גם במחקר איכותני. נערכת כתיבה מפורטת של כלי המחקר, אופן איסוף הנתונים ושיטת ניתוחם. כל זאת בכדי להגדיל את היכולת לבצע רפליקציה מחקרית.
